דייוויד בּוֹאִי (באנגלית: David Bowie, באלפבית פונטי בינלאומי: [ˈboʊ.i]; נולד ב-8 בינואר1947) הוא מוזיקאי, זמר, שחקן ומפיק מוזיקליבריטי. הקריירה המוזיקלית של בואי, הנפרשת על פני כחמישה עשורים, זכתה להוקרה בזכות שילוב תחומי אמנות שונים ביצירתו, חלוציותו בסגנונות מוזיקליים רבים ושילוב אלמנטים חזותיים פורצי דרך בהופעותיו. אי-נאמנותו לז'אנר מוזיקלי אחד, השינויים הקונספטואלים שעבר ובעיקר הדרך שבהּ גילם אישיויות שונות, העניקו לו בתקשורת את הכינוי "הזיקית של הרוקנ'רול".
כריסטופר מרסי בראון (באנגלית: Christopher Maurice Brown; נולד ב-5 במאי 1989) הוא זמר רית'ם אנד בלוז, מוזיקת פופ ושחקן אמריקאי.
בראון נולד בוירג'יניה, ארצות הברית. מאז שהיה קטן אהב מוזיקה והושפע ממייקל ג'קסון, אריתה פרנקלין וסטיבי וונדר. בגיל 11 הבחינה אימו בכישרונו ועודדה אותו, בעקבות זאת חיפשו מפיקים מקומיים. לאחר כמה נסיונות משך את תשומת הלב של קבוצת מפיקים קטנה שעזרה לו להקליט את הדמו שלו. לאחר מכן עבר להתגורר בניו יורק עם קבוצת המפיקים במטרה למצוא חברת הקלטות. בסופו של דבר קיבל הזדמנות ונבחן מול טינה דייויס ואנטוניו אלאיי. הם התלהבו מהכישרון שלו וכריס נכנס לאולפן הקלטות ובמשך חצי שנה הקליט כ-50 שירים. לבסוף הוכנסו רק 14 שירים לאלבום הבכורה.
קריירת מוזיקה[עריכה]
סימונס נולד בשנת 1949 בטירת כרמל לפלורנס קליין (עולה מהונגריה, אחיה לארי קליין והיא היו הניצולים היחידים מקרב משפחתה לאחר השואה) וליחיאל ויץ. כאשר היה בן שמונה היגר יחד עם אמו לניו יורק. אביו לא התלווה אליהם לארצות הברית. בארצות הברית אמו של סימונס נאלצה לעבוד בשני מקומות עבודה על מנת להרוויח מספיק כסף לפרנס את המשפחה. לאחר שעבר לארצות הברית שינה את שמו ליוג'ין קליין (ומאוחר יותר לג'ין קליין). במהלך שנות השישים המאוחרות הוא שינה את שמו לג'ין סימונס.
הלהקה הראשונה בה סימונס היה חבר עוד בנעוריו הייתה Lynx (בהמשך שונה שמה ל-The Missing Links). ומאוחר יותר הקים את הלהקה "The Long Island Sounds". בתקופה בה ניגן סימונס בלהקות הללו הוא עבד בעבודות מזדמנות על מנת להתקיים, בהן יצירת פנזינים ומכירת ספרי קומיקס משומשים. בהמשך סימונס למד במכללת "Sullivan County Community College" בניו יורק. לאחר מכן הוא הצטרף ללהקה חדשה בשם "Bullfrog Bheer".
ג'ין סימונס, 2008
בתחילת שנות השבעים סימונס הקים את להקת הרוק Wicked Lester יחד עם סטנלי הארווי אייסן (כיום ידוע בשם פול סטנלי) והקליט עימו אלבום אשר מעולם לא יצא לשווקים משום שסימונס לא היה שבע רצון מהצליל והמראה של הלהקה. סימונס וסטנלי החליטו לעזוב את הלהקה תוך ויתור על חוזה עם חברת התקליטים Epic Records. הם החליטו להקים את להקת הרוק האולטימטיבית ובעקבות כך החלו לחפש מתופף ללהקה. סימונס וסטנלי מצאו מודעה אותה פרסם פיטר כריס, אשר ניגן במועדונים בברוקלין באותה העת. הם הצטרפו אליו והופיעו בתחילה כשלישייה. פול פרשלי הצטרף אל הלהקה לאחר שפגשו אותו בעקבות מודעה אותה פירסמו בה הם ציינו שהם מחפשים גיטריסט ללהקה. בשנת 1974 הלהקה פרסמה את אלבום הבכורה שלה.
בשנת 1983, עקב ירידה בפופולריות, החליטו חברי הלהקה להופיע ללא האיפור אשר הפך לסימן המסחרי של הלהקה, ובעקבות כך הלהקה זכתה לתחייה מחודשת שנמשכה לתוך שנות התשעים. חברי הלהקה החליטו לצאת למופע עולמי אשר נמשך במהלך השנים 1996 - 1997. בשנת 1998, הלהקה הוציאה לשווקים את האלבום "Psycho Circus", האלבום הראשון שלה מזה 20 שנים אשר נוצר על ידי חברי ההרכב המקורי של הלהקה. מאז, ההרכב התחלף, כאשר טומי תאייר החליף את אייס פרשלי כנגן הגיטרה ואריק זינגר (אשר ניגן בלהקה בין השנים 1992 עד 1996) החליף את פיטר כריס על התופים.
הקריירה המוזיקלית של ג'קסון החלה בשנת 1963 כאשר הצטרף לאחיו בתור החבר הצעיר ביותר בהרכב המוזיקלי "חמישיית הג'קסונים". בהמשך עזב את הלהקה והחל קריירת סולו. אלבומו Thrillerמשנת 1982 מכר מעל ל-110 מיליון עותקים ונשאר האלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים, בעוד שארבעה אלבומים נוספים של ג'קסון גם כן נחשבים לאלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים. הווידאוקליפיםלשיריו Billie Jean, Beat It ו-Thriller נחשבו לפורצי דרך והשפיעו רבות על תעשיית המוזיקה בהמשך. באותה העת, ג'קסון הפך מספר טכניקות ריקוד מסובכות לפופולאריות במיוחד, בהם ריקוד "הליכת הירח". הסגנון המוזיקלי, הסגנון הווקאלי והכוריאוגרפיה הייחודית של ג'קסון הצליחו לגשר על פערי הדורות, הגזעים והתרבויות. הקריירה המוזיקלית של ג'קסון היוותה השראה למיליוני אנשים ברחבי העולם ואמנים רבים בתחום המוזיקה והריקוד הושפעו ממנו.
הישגים נוספים כוללים בין היתר שבירת מספר שיאים עולמיים שנכנסו לספר השיאים של גינס, זכייה ב-15 פרסי גראמי, זכייה ב-26 פרסי American Music Awards, הפקת 17 סינגלים אשר הגיעו למקום ראשון במצעד הפזמונים האמריקאי (כולל ארבעה אשר הופקו בעודו חבר בהרכב חמישיית הג'קסונים), סך מכירות אלבומיו של ג'קסון מוערך בכ-780 מיליון עותקים ברחבי העולם, דבר שהפך אותו לאחד האומנים המצליחים ביותר מבחינה מסחרית בהיסטוריה של המוזיקה.
לאורך השנים בשל ההתעניינות הרבה בג'קסון, הצהובונים ברחבי העולם עסקו באינטנסיביות בחייו הפרטיים של ג'קסון והתמקדו בעיקר בשינויים הקיצוניים במראהו הפיזי של ג'קסון, בהם שינוי מבנה אפו וצבע עורו, בהאשמות בביצוע מעשים מגונים בילדים ובמערכות היחסים השונות של ג'קסון.
ג'קסון מת ב-25 ביוני 2009 מדום לב בשל מנת יתר של סם ההרדמה פרופופול, במהלך ההכנות לסבב ההופעות העולמי שלו "This is it". רופאו האישי של ג'קסון, קונראד מארי, הורשע בהריגתו ונדון לארבע שנות מאסר.
מארלי הוא זמר הרגאיי המפורסם ביותר בעולם וזכה להכרה ולפרסים רבים על פועלו כמוזיקאי. לאחר מותו יצאו אלבומי אוסף ואלבומי גרסאות כיסוי רבים, שחלקם הגיעו למקומות הראשונים במצעדים.[1] אחד מאלבומים אלו - "Legend" ("אגדה") - הוא אחד מ-100 האלבומים הנמכרים ביותר בכל הזמנים בארצות הברית, וממנו נמכרו למעלה מעשרה מיליון עותקים בארצות הברית לבדה. מארלי דורג במקום ה-19 ברשימת "100 הזמרים הטובים ביותר בכל הזמנים" של מגזין הרולינג סטון. מארלי נחשב בעיני רבים ל"שליח", שזהו גם פירוש שמו הכל כך אופייני לו "נסטה", למי שמעביר בשיריו את המסר להתאחד ולאהוב. מסר זה בא לידי ביטוי בשיריו שחלקם קיבלו ציטוטים מפסוקי תנ"ך, כמו למשל באחד משיריו המוכרים "one love". בשיר זה מארלי לקח השראה מספר ירמיהו, שם נכתב "וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד, וְדֶרֶךְ אֶחָד, לְיִרְאָה אוֹתִי, כָּל-הַיָּמִים--לְטוֹב לָהֶם, וְלִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם".
בפעילותו הפוליטית ניסה לגשר בין הצדדים במהומות הפוליטיות בג'מייקה בשנות השבעים ופעל למען השלום במדינות שונות באפריקה, פעילות שזכתה להכרה מטעם האו"ם. רבים משיריו הכילו מסרים פוליטיים למען אפריקה והטיפו לעקרונות דת הראסטפארי, והוא נחשב עד היום לאחד ממובילי התנועה וממפיציה.
מארי, הורשע בהריגתו ונדון לארבע שנות מאסר.
